הכי מצחיק זה להגיד כרובית

31/12/2008 15:03:49

 

שלושה דברים שקרו בשבוע האחרון מביאים אותי לכתוב את הפוסט הזה:

1. ירון במילואים. ממלא את חובתו הצבאית והלאומית ושומר על הגדר שהסורים לא ירוצו אליה. לא צו 8 ולא מלחיץ פשוט ככה יצא. התגובות בבית קשות. נבות בכורינו לקח את ההעלמות של אבא קשה. בהתייעצות עם אחותי העו"סית המדופלמת הוחלט לקנות לנבות מתנה מאבא. אז ניצלתי את ההזדמנות ואת המבצע של "צומת ספרים" ורכשתי ארבעה ספרים בסכום הנהדר של 100 ₪ בלבד. קריוס ובקטוס, כספיון, ספר חרוזים והכבש הששה עשר. נבות שמח, ואחרי ביקור בבסיס הבין גם מה זה "מילואים". קראנו יחד את כ-ל הספרים ומכולם אני אוהבת במיוחד את הכבש הששה-עשר.יהונתן גפן,כמובן. ומתוך הכבש הששה-עשר אני אוהבת את הקטע הבא:

כשאומרים צנון מרגישים את הלשון כשאומרים בצל מקבלים תאבון להגיד קולרבי זה כמו לצעוק להגיד אפונה זה כמו לשתוק כשאומרים תפוח הפה נהיה נפוח אחרי שאומרים פטרוזיליה צריך לנוח כשאומרים לחם מרגישים בבית כשאומרים אבטיח מרגישים קיץ כשאומרים אשכולית סימן שאין מה להגיד כשאומרים בננה מרגישים קטנים כשאומרים ארטישוק מתקמטים כל הפנים אבל הכי מצחיק זה להגיד כרובית.

2. אז היתה לי כרובית במקרר.יופי. אז מה כבר אפשר לעשות עם כרובית? הנטייה של הרבה היא להרתיח אותה ולטגן אותה בציפוי קמח וביצה. דבר שלצערי גוזל ממנה את יתרונותיה התזונתיים והדיאטטיים. ושלא תבינו לא נכון-כרובית מטוגנת-בין אם בצורת פרחים או בצורת לביבות היא דבר טעים להפליא. א-ב-ל! כבר אמרתי שרזים לא נהיה אז הכרובית המטוגנת ירדה מהפרק. אל חשש, כיוון  שיש הרבה אפשרויות אחרות. למשל-כרובית בטחינה או מרק כרובית,כרובית מוקרמת בתנור. כרובית מאודה שמוסיפים לסלט. כיוון שטעמה היא די ניטרלי אפשר להלביש עליה כל רוטב או תיבול. אני בחרתי להכין פשטידת כרובית. וגם לזה יש לי סיבה.

3. אז מה הביא אותי להכין פשטידת כרובית? בטח שמעתם על סקר מפקד האוכלוסין. אולי גם דפקו אצלכם בדלת וביקשו לדעת בכמה חדרים אתם גרים ואם יש לכם קושי בשמיעה. ייצא שאני אחת מה"נודניקים" שדופקים לכם בדלת. רשמית, אני סוקרת במפקד האוכלוסין, יש לי תעודה ,מחשב ותיק עם גז פלפל. העבודה מתבצעת בעיקר בשעות אחה"צ והערב ואני חוזרת הביתה בשעות הערב המאוחרות סביב 21:30. כמובן שאני חוזרת עם בטן דבוקה לגב מרוב רעב כאשר ריר ניגר מפי מרוב ארוחות ערב שהייתי עדה להם והצעות לקפה ועוגה להם סירבתי בנימוס מרבי.  השבעת הרעב נאלצת לחכות כי צריך להתייחס לילדים ולירון ואחרי שכולם הולכים לישון אני פנויה להכניס דבר מה לפי. אבל למי יש כוח לבשל בכלל? אז מה עושים כשלאכול צריך? הפיתוי לדחוף משהו ולך תדע איך זה ייגמר. אם קצת הערכות מראש אפשר לפתור את הבעיה. פשטידה היא פתרון נוח. כיוון שהיא נשמרת טוב, אפילו כמה ימים ואם חימום קצרה היא טעימה וטובה .סלט קטן ליד,אולי איזה כף גבינה והנה הארוחה מוכנה. אני הכנתי פשטידת כרובית כי כאמור זה מה שהיה בבית (ע"ע סעיף 2) ואם יש לך ירק אחר הבסיס מתאים לאפשרויות שונות למשל: קישואים מאודים ופטריות, שילוב של ברוקולי וכרובית או רק ברוקולי, לקט ירקות קפואים, קוביות בטטה,דלעת וגזר שעברו אידוי קל.

 

אלו היו הסיבות לפוסט ולהלן המתכון,פשוט,טעים ומזין- פשטידת כרובית-

מה צריך:

 

1 ראש כרובית מחולקת לפרחים ומבושלת עד ריכוך

1 בצל קצוץ מטוגן בשמן זית (כמות השמן לשיקולכם)

בצל ירוק חתוך.

250 גרם גבינה לבנה או קוטג' או שמנת או גיל (מה שיש במקרר ואפשר גם לערבב צריך להגיע לכמות של קופסא קטנה -250 גרם)

2 ביצים בלולות (שזו עברית יפה למעורבבות)

2-3 כפות קמח

מלח,פלפל,מעט אגוז מוסקט

2 פרוסות גבינה צהובה-חתוכה לפסים או פתיתי גבינה צהובה

שמן זית לשימות התבנית 2-3 כפות פירורי לחם

 

איך מכינים:

1.      אחרי שהכרובית התרככה, מסננים אותה מהמים ומייבשים היטב.

2.      מעבירים לקערה ומוסיפים בצל,בצל ירוק, גבינה,ביצים, קמח ותבלינים.

3.      משמנים תבנית איגליש קייק או כל תבנית אחרת, ומפזרים בתחתית פירורי לחם.

4.      שופכים את הבלילה לתבנית, ואופים בתנור ב-180° למשך 20 דק' עד שהפשטידה מקבלת גוון שחום ויפה.

5.      מוציאים את הפשטידה מהתנור ומפזרים מעל גבינה צהובה ומחזרים לתנור לעוד כמה דקות.

6.      מוציאים ומצננים.

 

לא לדאוג. ירון חזר לחופשה וכבר ייצא שוב וביום שבת הקרוב ישתחרר.

תמיכה ואהבה לתושבי הדרום.

רונית