הריון ואפייה הם כמעט אותו הדבר.
.
במחשבה ראשונה נשמע מוזר, לא? אבל אם באמת תחשבו על זה, אז זה הולך ככה (והפעם יסלחו לי הגברים שאוהבים לאפות, גם אם יש לכם ילדים ועברתם יחד עם הנשים המדהימות שלכן את ההריון, הפעם הכתבה מתייחסת יותר לנשים, אך זה לא מונע מכם לקרוא אותה.
.
) במקור, יכולות להיות שתי אפשרויות- או שתכננת להיכנס להריון או שלא תכננת והוא הגיע בהפתעה.
כנ"ל אפייה, או שתכננת לאפות היום או שפתאום הפתיעו אותך אורחים ואין כלום בבית ולא נעים שוב להזמין פיצה.
אחרי שמוסיפים את כל המצרכים ולשים היטב השלב הראשון במהלך האפייה הוא לתת לבצק לתפוח, זה לוקח קצת זמן, תלוי קצת בחום שיש בבית ובסוג המאפה אותו אנו מכינים, אבל בגדול, סביב השעה- שעה וחצי לרוב סוגי השמרים זה מספיק.
והריון? אמנם כאן זה לא ממש תלוי במזג האוויר בבית אם כי ניתן לומר שהריון בסיכון גבוה הוא לעיתים קצר יותר או בקיץ חם לנו יותר ולכן אולי ישנה אפשרות לצירים מוקדמים, אבל מה שבטוח זה דבר אחד: את תופחת! חלקנו תופחות ממש יפה ומהר (רובנו לפחות לא מעלות בין 7-10 קילו אלא "טיפ טיפה" יותר) ורובנו סביב השבועות 38-40 יולדות, בין אם לבד או עם קצת עזרה.
בואו נחשוב רגע מה קורה בתנור, אחרי שלשנו וערבבנו את כל המצרכים, בין אם שלב התפיחה עבר או בעיצומו או המאפה נמצא בתנור, אנחנו לא יכולים לגעת בו יותר, רק להציץ מידי פעם, לגעת קצת, לבדוק עם קיסם האם המאפה מוכן אבל אי אפשר לשפר אותו, אי אפשר לשנות אותו, אי אפשר באמת לדעת מה קורה שם בפנים וכמו שאומרים הילדים- "מה שיוצא אני מרוצה".
.
והריון? אחרי שנכנסנו להריון, אי אפשר לגעת, אי אפשר "לשפר", מקסימום יש שתי סריקות ושקיפות עורפית כדי לנסות להבין קצת מה מתבשל לנו בבטן ואיזו הפתעה מחכה לנו ולמרות שחלק מהסקירות יכולות להתבצע בתלת מימד, זה עדיין לא מספיק, רק אחרי הלידה רואים באמת מה יצא לנו.
.
רק את שלב הלידה לא ניתן להשוות לאפייה, גם אם קיבלת כוויה מהתנור, או אפילו קצת "צלית" את הידיים שלך, זה עדיין לא חופף לכאב שעוברים לפני, במהלך הלידה ואחריה ולא משנה אם זו לידה רגילה או ניתוח קיסרי כי לכל לידה מגיע הכאב בשלב זה או אחר (ושוב אני מתייחסת לחלק הגדול של האוכלוסייה שבשבילו לידה היא קצת יותר מ 4.
5 דקות).
לסיכום, אני התברכתי בשני ילדים מקסימים, שהם האור בחיי ובחיי בעלי, הדבר הכי משמח לקום אליו בבוקר, לקחת אותו חזרה מהגן ולבלות איתו בכל שעה שרק אפשר וככה אני גם מתייחסת למאפים שאני עושה, עם הרבה הרבה אהבה.
אמנם אני כרגע לא חושבת על הריון נוסף, אבל מאפים אני מכינה הרבה מאד בזמן האחרון בין אם עוגות/ עוגיות או פשטידות ואני מצרפת הפעם מתכון לעוגת שיש שאמנם היא תופחת רק בתנור, אבל היא יוצאת סוף הדרך.
.
.
המצרכים: 1.
5 כוסות קמח רגיל 1 כפית אבקת אפייה ¾ כוס שמן ¾ כוס מיץ תפוזים או שמנת מתוקה (יותר טעים יותר משמין) ולגרסת הפרווה שמנת צמחית 1 כוס סוכר 5 ביצים 100 גרם שוקולדצ'יפס או אגוזים או שניהם ביחד 2 כפות שוקולית או קקאו- תלוי מה יש בבית.
אופן ההכנה: להפריד את ביצים ולהקציף את החלבונים עם הסוכר.
בקערה נפרדת לערבב את החלמונים עם הקמח, השמן, אבקת האפייה והנוזלים (תפוזים או שמנת מתוקה) ובלי השוקולדצ'יפס/ האגוזים וללא השוקולית.
כשהעיסה חלקה יש לערבב אותה בתנועת קיפול, (כן, חייבים) עם הביצים המוקצפות ולאחר שכל התערובת אחידה להוסיף את האגוזים והשוקולד צ'יפס פנימה ולתת עוד איזה שניים שלושה ערבובים.
לשמן תבנית- (באמת שהכי יפה זה תבנית סיליקון מעוטרת, ואם זה סיליקון אז ממש שפריץ קטן עם התרסיס), לשפוך 90% לתבנית וממה שנשאר לערבב עם השוקולית ואת זה לשפוך אל התערובת.
אפשר הכל במרכז, בצדדים, איך שבא לכם ואז אפשר להכניס סכין פנימה ושוב בתנועת קיפול לערבב הכל או להשאיר ללא הערבוב- טעים בשתי הצורות.
בתנור שחומם מראש ל 180 מעלות, לאפות את העוגה בסביבות חצי שעה- 40 דקות עד שסכין או קיסם יוצא כמעט יבש מאמצע העוגה, לכבות את התנור ולהוציא אותה אחרי 10 דקות.
ולמה לתת לעוגה להיות כמעט יבשה ולא ממש יבשה כי אז היא יוצאת רכה, עסיסית וריחנית כמו תינוק שרק הרגע נולד.
.
לקישוט אפשר לפזר אבקת סוכר אחרי שהעוגה התקררה, אבל באמת שהיא לא ממש זקוקה לזה.
.
בתאבון ובברכת שנה טובה וחג שמח.