אוף עוף.
.
כך הרגשתי ביום שישי ב 7 בבוקר, עת טסתי ל"מגה" בשכונה, לבצע מהר את הקניות לשבת.
.
להספיק מהר לפני חדר כושר.
כנראה שאבא שלי החדיר בי חוסר אהדה לעוף, כי הוא ממש מקפיד שלא לנגוע, לא להריח, ובטח שלא לטעום מהציפור הזו.
.
אז אני לא בדרגה כזו של רתיעה מעוף, אבל מבחינתי לאכול עוף זו פשרה.
מעדיפה דג, או נתח בקר צלוי ועסיסי.
כך שכשאני אוכלת עוף, הוא חייב להיות צלוי ומושחר היטב, מתובל כראוי, שלא ארגיש שום כביסה ושמנוניות ו דיייי.
.
.
.
.
7 וחמש עשרה דקות, הקצבייה במעין שביתה איטלקית,לא שמעתם שיום שישי היום? הלו.
.
יש לי שעור כושר תכף.
.
בעודי מהרהרת בעוף ורגשותיי כלפיו, צדו עיני משהו שנעלם מהמדפים במקרר לפני חודשים רבים- "טבעוף" עופיונים .
חמודים וקטנים שממש חסרו לי, כי בעלי חובב עוף, ונאלצתי להכין מידי פעם תבשילי עוף, מעוף טרי, רגיל, גדול בד"כ, כי לקחו לנו את טבעוף ונשארנו עם עם עם עוף .
אוף כאמור.
.
לא זאת בלבד, אלא שהם נחו להם בשלישיות, במקרר שרות עצמי, כך שגם לא מחכה יותר בתור, הידד.
אז כמה שאני לא בעד עוף, ככה אני בעד עופיונים .
הם לא מוזרקים, לא מריחים כמו עוף טיפוסי (בהה), רזים, טעימים, עדינים, לא מגירים מים בבישול או הצלייה, (העוף הרגיל האחרון שהכנתי ממש הפך למרק.
עשיתי אותו ב ל'קרוסט, ולא עזר.
.
ממש נהייה מרק, למרות החום הגבוה של התנור) בקיצור- אני אוהבת.
בבית יש 2 ורסיות אהובות- האחת- פותחת את העופיון עם מספריים בעצם החזה, ומשטחת לפרפר.
משכיבה במרינדה וצולה בגריל משני הצדדים.
השנייה- ממלאה אותו באורז מבושל, שמעורבב ומתובל כהלכה עם כרישה, לימון כבוש, בצל , שום, עגבניה, בהרט או ראס אל חנות, אפשר חמוציות או שזיפים מיובשים.
.
משכיבה את העופיונים הממולאים ב ל'קרוסט או כל סיר כבד אחר, מניחה מסביבם וביניהם רבעי בצל, עגבניה ותפוח אדמה, סוחטת מעל הכל מיץ לימון, משלימה עם מלח גרוס ופלפל, ומכניסה לתנור בחום גבוה.
יש להיזהר שלא ייגמרו הנוזלים, כאמור לא עם עוף רגיל אנו מתעסקים כרגע, ולאפות כשעה וחצי אולי שעתיים.
.
לבדוק ולהחליט כשהשחים דיו.
בשני המקרים יוצא מהמם.
בא לי אפילו לעצום לאבא את העיניים ולתת לו ביס.
אני הכנתי את גרסת הממולא והתענגנו.
בכל אופן בראש השנה חוזרת לכבשים ועגלים.
חוויות וסיפורים מארוחות החג המרובות, בפעם הבאה.
וגם תמונות.
חג שמח שנה טובה.
.
פנינית.