יש לי חבר, ממש חבר קרוב, שבכללי הוא אדם מקסים, יודע להתבטא , ללהג על עניני דיומא ועל ענינים של רוח ונפש באותה נשימה.
הוא אדם שמאוד בטוח בעצמו עד לרגע שהוא נכנס למטבח.
כאן, במטבח, מתחילות הבעיות הקרדינליות, הוא יכול לשנן בע"פ כל דבר, שר נפלא, לתלות תמונות, להבריג ברגים , להחליף נורה, לצייר תמונות שבכל פעם שמביטים בהם רואים משהו אחר, אבל שאומרים לו "תכין משהו לאכול, אני רעב".
  רבותי וגבירותי, הבחור נכנס לקומה (הכוונה ל"שיתוק מערכתי כללי" ולא לקומה בבניין).
  וכך היה, בביקורו האחרון בביתי , ביקשתי ממנו שיכין משהו קליל לאכול, כי לי היו כמה מחויבויות לסיים.
הוא הביט בי במבט של "אני?" ואני הבטתי בו בחזרה במבט של "ברור, אלא מי?" ופרשתי לכיוון המחשב בחדר הסמוך.
  לאחר כשעה שהייתי מרוכז בעבודה , פתאום חשתי ששקט בבית, ושמכינים משהו, אפילו מוזגים כוס מים, יש רעש לוואי דקיק של כוס, מים נמזגים,הנחת הכוס חזרה, אבל אני לא זוכר ששמעתי משהו בסגנון.
הלכתי על קצות האצבעות לבדוק מעלליו של זה האחרון.
  ואני רואה אותו עומד במטבח ובוהה בקיר שממול , הבחור בהלם.
נאלצתי להוציא אותו מהנירוונה בה הוא שהה בשעה האחרונה לפחות ושאלתי מה העניין, אז הוא הביט בי בעיניים של קוקר ספנייל במצוקה.
" יש לי black out" .
  - "למה?" הקשיתי - " .
.
.
אין לי מושג מאיפה מתחילים" - "אל תחשוב, פשוט תוציא תחתוך וזה כבר יגיע לבד"- עניתי - "תנסה ,תתהה, תתעה, תטעם ,תירק, תוסיף, תוריד, תחמם, תפשיר.
.
.
הריי בסוף ייצא לך משהו".
-"כן"- הוא ענה - " אני לא ממש יודע מה ובטח יהיה לזה טעם של כלום"   ואת האמת.
.
.
לי זה נראה כל כך פשוט לפתוח את המקרר להוציא כל מיני דברים שיש ולהתחיל לבשל.
.
.
ואח"כ או תוך כדי לדעת (או שבעצם לקראת הסוף) מה זה יהיה ואיך זה יראה בצלחת.
  "ואיתך אני לא יכול להכין" הוא הוסיף -" אתה מלחיץ אותי".
(שלא לומר מאיים)   מה יש לומר, הבחור בחרדות, פוביה מטבחית, ואני בכל הוויתי רק הוספתי שמן למדורה הבוערת ממילא.
   אז בגלל שחברי יקר לי, הנחתי אותו כלאחר כבוד על הכסא הקרוב.
ואמרתי לו רק להביט, ולא לעשות דבר, אמרתי לו שתוך פחות מחצי שעה אנחנו נשב ונאכל.
  כי בינינו, גם ככה כבר ביזבזתי שעה של חיכיון (עברית עברית) לשווא אז חצי שעה נוספת זה לא הרבה זמן.
מבט חטוף בנבכי המקרר גילה כי יש מספיק מרכיבים לבישול והקפצה.
  אז הנה בשביל חברי היקר, שאימת המטבח מהלכת עליו, ואני מקווה שלא עוד, אבל לא היית סומך על זה כי בשבוע שעבר.
.
.
(טוב זה סיפור אחר לגמרי)        חומרים (ל-4 מנות): 2 גזרים חתוכים לרצועות 2 פלפלים אדומים חתוכים לרצועות לא עבות 2 בצל חתוכים לטבעות כף ג'ינג'ר טרי חתוך דק רבע כרוב חתוך לרצועות לא עבות 4 חזה עוף חתוכים לקוביות בגודל 2 ס"מ 1 פלפל ירוק חריף חתוך עד לגרעינים (תלוי במידת החריפות הרצויה) 5 שיני שום פרוסות דק 5 כפות סויה 2 כפות דבש חבילה איטריות ביצים (מוכנות לפי הוראות יצרן) בוטנים קלויים שמן שומשום קלוי.
  נכון שיש כאן כמויות כאילו מדויקות -  אבל אתם יכולים בהחלט לשחק בכמויות עם מה שבא לכם.
תשימו ממה שבא לכם כמה שבא לכם אבל בכמויות בואו נאמר (בלי שום כוונה להפחיד) אחד מכל ירק(מלבד ירקות התבלין כמו שום וג'ינג'ר).
  אופן ההכנה לחמם על אש גבוהה בסיר טפלון או בווק מעט שמן קנולה (לא זית -  הטמפרטורות כאן גבוהות והוא יישרף לפני שתתחילו לעבוד) לזרוק פנימה את השום, החריף והעוף ולטגן מהר עד שיראו סימני השחמה כולם.
להוציא את העוף להוסיף פנימה את כל הירקות שהראשון בצל, לערבב, ולהוסיף את השאר.
לערבב היטב דקותיים.
(אם אתם אוהבים את הירקות שלכם רכים יותר , אז תנמיכו את האש והניחו מכסה על הסיר ותנו לעניינים להתבשל כ-5 עד 7 דקות) אחרי שהחלטתם שזו הרמה הרצויה של פריכות הירקות, הוסיפו את הסויה הדבש, הג'ינג'ר ואת העוף שהוצאתם.
ערבבו היטב (אם רוצים, אז מוסיפים גם חצי כוס יין לבן)  לערבב ולערבב ולערבב על אש גבוהה, חכו שיצטמצם קצת.
  הורידו מהאש.
    את האיטריות הכינו לפי ההוראות באריזה.
  להוסיף את האיטריות המוכנות לסיר עם הירקות והעוף.
להגשה – מעל מנת האיטריות המוקפצת לפזר מעל בוטנים ומעט שמן שומשום קלוי.
    פורסם גם באתר ynet באדיבות אתר תבשיל - לחצו לכתבה