לכרוב הממולא שהכינה אמה של סידי מרטון בחגים, היה טעם שונה לגמרי מזה של היומיום.
כנראה בגלל שהוא לווה בסיפור הקבוע של סבא שלה, על מסורת הכרוב הממולא בעיירה שלו פורסם באתר ynet באדיבות אתר תבשיל ב 29.
03.
09, 14:01   לכתבה באתר ynet לחצו כאן   פעמיים בשנה הייתה אמא מכינה כרוב ממולא.
לכבוד שביעי של פסח ולכבוד שמחת תורה.
בעצם כמובן, היא הכינה כרוב ממולא גם במהלך השנה, אבל לזה של פסח וסוכות היה טעם מיוחד שאי אפשר למנות יחד עם הכרוב של ימים אחרים.
לא ברור למה.
אולי התבלין של החג, או המפה הלבנה ותחתית הכסף עליה היו מניחים את הסיר הכבד.
אולי מפני שכל המשפחה ישבה סביב השולחן, בעיקר סבא שלי, איתו היה לי קשר מיוחד, או אולי הכל ביחד.
אמא הייתה מסירה את המכסה, לוקחת את הצלחת של סבא ומערימה עליה "חבילות" כרוב.
כשהגיעה לשלוש, סבא היה אומר "די, די, רק עוד קצת מהקטן, וזהו" כשהוא מתכוון לכרוב הקצוץ שפוזר בין ה"חבילות", לרוב יחד עם חתיכות בשר מעושן.
כשהצלחת הונחה לפניו, הוא היה מקרב את פניו אליה ונושם בעיניים עצומות את האדים העולים, כאילו מתרכז להריח פרח נדיר.
אחר כך היה מרים את פניו, לוקח את המזלג ואומר "הריח הנפלא הזה מזכיר לי סיפור על כרוב ממולא, שקרה לפני שנים, בעיירה שלנו".
כולנו ידענו מה הוא הולך לומר.
אני חושבת שגם הוא ידע שאנחנו יודעים, ולמרות זאת מישהו תמיד היה אומר לו "נו, תספר".
סבא היה משתתק ונועץ לאט את המזלג בתוך חבילת הכרוב.
האדים שפרצו בין שיני המזלג, העידו כי התבשיל חם מדי.
"טוב, אם כולם רוצים לשמוע, אספר בקיצור.
אצלנו המאכל המסורתי בחגים, היה כרוב ממולא.
בימים שלפני החג, בכל מקום שעברת בעיר, עלה ריח משגע של כרוב ממולא.
אני הייתי רואה את זה בבית, במטבח של אמא, שהייתה מגלגלת את תערובת הבשר הקצוץ עם האורז המתובל במיורן לחבילות קטנות של עלי כרוב כבושים.
הייתה תחרות סמויה בין עקרות הבית אצל מי החבילות יוצאות הכי יפות ושוות בגודלן.
גלילי הכרוב הונחו בסיר, צפופים אחד ליד השני, מכוסים בציר של מיץ עגבניות.
בכל בית יהודי עמד סיר כזה בערב החג, שהמתין לחוזרים מבית הכנסת לארוחת החג".
"בכל שנה", המשיך סבא את הסיפור הידוע מראש, "היתה עקרת בית מסכנה אחרת נופלת קורבן לתעלול, שהיו מקיימים דווקא ראשי הקהילה.
בערב החג היו אחד או שניים מאלה, מרחיקים את בעלת הבית מהמטבח בתואנה כלשהי, ובזמן הזה מישהו היה מתגנב פנימה, חוטף את סיר הכרוב מהכיריים ונעלם איתו.
הסיר היה נלקח לחדר צמוד לבית הכנסת, שם התקיימו בדרך כלל ישיבות רציניות של אותם ראשי קהילה עצמם.
"הגנבים" שבימים הרגילים היו סוחרים גדולים, בנקאים, עורכי דין ורופאים מכובדים, היו מתכנסים סביב לסיר, מרימים כוסיות לחיים וניגשים לבדיקה מעמיקה של טיב התבשיל.
לאחר שהגיעו להכרעה מוסכמת, היו לוקחים את הסיר (שהיה עדיין כמעט מלא כמובן, שכן תמיד הוכן סיר ענק) ומחזירים אותו באמצעות שליח תמים אל עקרת הבית שכבר היתה מררה בבכי על האובדן, או אם הייתה אופטימית ללא תקנה, עדיין מחפשת אחריו, כשהיא משכנעת את עצמה שבטח הניחה אותו באיזה מקום ורק שכחה היכן".
"אז ערב חג אחד, בן משפחה שלי, איש מבוגר ונעים הליכות בשם קלמן יוז'י, (היה לנו אותו שם, אבל לא אותו כסף לצערי, כי הוא היה איש אמיד מאוד), בא אצל הרב להתייעצות.
כשסיימו יצא קלמן לביתו דרך אותו חדר ישיבות מפורסם.
הוא מצא שם את מכריו, בדיוק באמצע ישיבה מסביב לסיר החם, והם הזמינו אותו להתכבד ולטעום.
הוא חייך אבל סירב בנימוס.
יש לו כרוב ממולא בבית, הסביר, ואשתו מחכה לו לארוחת החג.
השמחה בחדר גברה לשמע דבריו, והוא יצא לביתו, שם מצא את רעייתו מבכה את היעלמותו המסתורית של סיר הכרוב שלה מהכיריים.
כמובן שכמה דקות אחר כך דפקו בדלת ונער עמד שם עם הסיר גדול.
הוא אמר ששני אנשים שאינו מכיר, ביקשו שיעשה מצווה ויביא את הסיר שהם מצאו במקרה, לכתובת הזו.
זה הסיפור", היה אומר סבא ומבתק במזלג את בטנה של חבילת הכרוב.
ואכן, בדיוק ברגע זה, הגיע הכרוב הממולא לטמפרטורה שבה אפשר להתחיל לאכול אותו.
כרוב ממולא המתכון באדיבות אתר "תבשיל" המרכיבים: 1.
5 ק"ג ראש כרוב כבוש (או כרוב רגיל שמבושל 8-10 דקות בקערה במיקרוגל, עם מים עד גובה אמצע הכרוב) 1/2 קילו בשר בקר 1/2 כוס אורז ארוך מספר ענפי מיורן או תימין 1 בצל גדול שמן לטיגון 1 קופסת כרוב כבוש 1 קופסה של עגבניות מרוסקות מלח, פלפל חזה אווז כבוש או בשר כבוש אחר (לא הכרחי) אופן ההכנה: 1.
קוצצים את הבצל ומטגנים בשמן.
2.
מוסיפים את האורז ומטגנים כדקה, תוך כדי ערבוב.
מכבים את האש ומצננים.
3.
מוסיפים את הבשר ומערבבים היטב.
מתבלים במעט מלח, פלפל, ועלי התימין.
4.
מפרידים את עלי הכרוב.
מניחים את העלה עם החלק הפנימי כלפי מעלה.
5.
מניחים כשתי כפות מהתערובת ומכסים בקצה העליון של העלה.
6.
מקפלים את צדי העלה פנימה ומגלגלים עד סוף העלה.
7.
קוצצים את הכרוב מהלב שנותר אחרי שהפרדנו את העלים, ומערבבים עם הכרוב הכבוש מהקופסא, אחרי שסונן מהנוזלים (שומרים את הנוזלים).
8.
מעבירים מחצית מתערובת הכרובים לסיר גדול וכבד.
9.
מסדרים מעליהם את עלי הכרוב הממולאים בצפיפות, וביניהם את חתיכות חזה האווז.
10.
מוסיפים את החצי השני של תערובת הכרובים הקצוצה.
11.
מערבבים את העגבניות המרוסקות עם מיץ הכרוב הכבוש ויוצקים לסיר.
12.
מביאים לרתיחה על הכיריים.
מנמיכים את האש ומבשלים כשעה וחצ (אפשר גם בתנור בחום של כ-120 מעלות).