צילום: נמרוד גנישר רדו אל העם.
צלמו את המנה "מגובה העיניים שלה", ולא מהגובה שאנחנו רגילים להתבונן על צלחות (בד"כ מלמעלה).
תופתעו לגלות עד כמה זה מחדש ומשדרג את החוויה בפני הצופה.
תאורה זו מילת המפתח.
אי אפשר לדבר על צילום מזון טוב בלי להתייחס לנושא התאורה.
הקדישו מחשבה בבניית התאורה כך שהיא תיצור צורות ומרקמים רבים ככל האפשר, תוך הדגשת הטקסטורות המיוחדות במנה והשכבות המרכיבות אותה.
וכמו כן: העדיפו תאורה טבעית על פני פלאש ישיר.
ברוב המקרים, שימוש בפלאש המובנה במצלמה יגרום ל"השטחת" התמונה.
היא תראה לנו חד-מימדית, ללא עומק או שינויי תאורה (העין שלנו תופסת את המרחב כתלת מימדי באמצעות הבדלי תאורה וצללים).
תהיו יצירתיים.
שחקו עם זוויות הצילום, אל תפחדו ליצור אלכסונים, נסו לצלם את המנה גם כשהיא לא עומדת בדיוק במרכז הפריים (מסגרת התמונה) - כל אלה ועוד יפיחו בתמונה שלכם חיים ואופי משלה.
.
.
שמרו על פשטות.
זכרו כי הדגש והעיקר צריך להיות על המנה המצולמת עצמה, לא על מה שמסביב, לכן הקפידו לא לבלבל את הצופה עם יותר מדי הסחות דעת.
בצילום מזון, כמו בהרבה דברים בחיים: "יותר פשוט = יותר טוב".
הקפידו על הרקע.
לצד עניין הפשטוּת, חשוב לשים לב גם ל שנמצא מסביב ומאחורי המנה שלנו, לא פחות מאשר המנה עצמה.
רקע מלוכלך ומסורבל יכול לעבוד נהדר (אם זאת הכוונה.
.
), אך לרוב כדאי להקפיד על משהו נקי ופשוט שלא "יתחרה" עם הנושא המצולם.
צבעים זה שם המשחק.
הצבע הוא מה שעשוי להוסיף עניין וריגוש לפריים שלנו.
נסו לשלב מספר צבעים בפריים, בדגש על צבעים מנוגדים/משלימים.
שימוש בצבע יכול גם לשמש אותנו על מנת להדגיש חלק מסוים בפריים.
תעשו קצת שמח.
שאפו ליצירת פריימים שמשדרים שמחה, כיפיות וקלילות.
הם תמיד יראו יותר טוב בעיני הצופה ("משום מה".
.
.
) ויגרמו לו להמשיך ולהביט בהם עוד ועוד, בהשוואה לפריימים שישדרו תחושת עצבות.
לסיום זכרו - אנחנו אוכלים עם העיניים.
בצילום מזון עומדת בפנינו משימה קשה ומאתגרת - לגרום לצופה להרגיש רָעָב, וזאת למרות שאינו יכול להשתמש בחוש הריח או הטעם, רק באמצעות חוש הראייה.
כמובן ששימוש במוצרים טריים שנראים טוב יכול "להקפיץ" את התמונה.
בהצלחה!