שמן זית – היסטוריה  מעטים הנושאים אשר היסטורית רוויים כל כך, טעונים כל כך, מלאים תוכן ומשמעות, יותר מכל מאכל, משקה או פרי אחר כמו פרי עץ הזית.
הזית הוא אחד משבעת המינים ושמן הזית הוא ממאפייני ארץ ישראל: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ" (דברים, ח', ח').
ראשיתו של השימוש בפרי הזית כראשית האדם.
פרי הזית מוזכר בתנ"ך, בתלמוד ובמקורות רבים אחרים.
עוצמתו של הזית, ובכירותו בקרב עצי ארץ ישראל מוזכרות לא אחת.
במשל יותם מוזכרת הזית כראשונה אליה פנו בחפשם אחר מלך העצים.
ראשית הזית שימש למאכל, כבוש, מלוח, מיובש וחי.
סוד הזית הדפוק היה ידוע כבר אז, ועל כך ניתן לקרוא במקורות, ובעיקר בתלמוד הירושלמי.
שנית הזית שימש כמקור האנרגיה העיקרי בתקופה הקדומה – הנפט של העת העתיקה.
שמן מן הצומח החזיק מעמד זמן רב יותר משמן שיוצר מן החי, ושמן הזית שימש כדלק העיקרי לתאורה באותם ימים.
השימוש בנרות היה דליל ויקר פי כמה, ויצור שמן הזית היה קל יחסית.
הזית שימש חומר גלם עיקרי וכמעט בלעדי ליצור סבון ותמרוקים.
על אף הדעה הרווחת שעידן התמרוקים וטיפוח הגוף החל בתקופה המודרנית, הרי שידוע מעל לכל ספק שניקוי הגוף וטיפוחו היוו מרכיב חשוב בתרבות העת העתיקה, ומקורותינו, וגם מקורות חיצוניים קדומים, מצביעים על נחיצות משיחת הגוף בשמן כחלק מתהליך הטיפוח והבישום של העור, לא רק בקרב העשירים, אלא גם בשכבות האוכלוסיה הנמוכות יותר.
הזית סימל מאז ומתמיד עושר, תנובה, כח, הצלחה (דרך אגב, מאוד בדומה לפרי הגפן המוזכר לא אחת יחד עם הזית ואחותם התאנה).
כך ערים בצורות הציגו את כוחן בכמות שמן הזית שתושביהן החזיקו, כמובן יחד עם היין והדגן.
שמן הזית אף שימש ערים בצורות בהגנתן מפני תוקפים.
שמן זית רותח נשפך על הצרים על העיר וגרם להם אבידות קשות ויסורים נוראיים.
מאז כבשו המוסלמים את שטח ארץ ישראל והסהר הפורה, חל דרדור משמעותי בגידול הזית והפקת השמן ממנו.
מטיילים במאות ה-18 וה-19 בא"י הותירו רישומים על מצב עגום ביותר בתחום הזית ומוצריו.
שטחים כגון ירושלים, שכם והגליל אשר ע"פ תיאורים קדומים היו עמוסים בכרמי זית, נותרו שוממים, וגם אלה שהיו קיימים היו מוקפים עשביה עד שאפילו לא ניתן להגיע אליהם.
רק עם הקמת המדינה, ובדגש על השנים האחרונות התאושש ענף הזית וחזר לפרוח, וזאת עם התגברות הדרישה, בארץ ובעולם כולו לשמן הזית המזוהה כל כך עם בריאות הגוף.
כיום מדיניותה של מועצת הזית היא לצמצם את שטחי כרמי הזית למאכל והגדלת שטחי הכרמים בהם גדלים זיתים להפקת שמן.