נעים להכיר – ממתיקים טבעיים: כולנו אוהבים מתוק, אך מה לעשות שהוא לא בהכרח בריא לנו.
היום כבר כולם יודעים שסוכר לבן לא מומלץ ורבים מאתנו מחפשים תחליפים בריאים יותר, ולו במעט, ללבן הממכר הזה.
אז מיהם הממתיקים הטבעיים? בואו ונכיר אותם: סילאןהסילאן, המופק מעצי התמר, הגיע לארץ מעיראק.
הוא לא ריבה וגם לא דבש, אלא סירופ – מיץ תמרים מרוכז, שמופק על ידי בישול התמרים וסחיטתם.
מרקמו דומה לזה של דבש, אולם טעמו עדין יותר.
בעיראק , לפני ספח, נהגו בעלי מלאכה עם מסחטות ניידות גדולות, שהוכשרו במיוחד לחג, לעבור בין הבתים ולסחוט תמרים להכנת חרוסת.
כיום קונים סילאן מוכן במרכול ומשתמשים בו להכנת מגוון מאכלים: מרינדות ותבשילים, עוף ובקר, ירקות מבושלים, מוקפצים וטריים, אגוזים ודגנים, וכמובן עוגות וקינוחים.
, או כממרח על לחם.
הסילאן עשיר בסיבים תזונתיים ולכן הוא מצוין לדיאטה.
הוא טוב לעיכול, מפחית את רמות הסוכר והכולסטרול בדם ועשיר במגנזיום, המסייע למניעת אלרגיות, מחלות לב, בריחת סידן ועוד.
מערבבים טחינה או שקדייה בסילאן, ומקבלים פצצת אנרגיה ובריאות.
טחינה עם סילאן היא ארוחת בוקר עיראקית קלאסית.
אנו נוהגים להתייחס לסילאן כאל תחליף לדבש, אך ההיפך הוא הנכון.
הסילאן היה כאן הרבה לפני הד.
כשכתבו בתנ"ך "ארץ זבת חלב ודבש" התכוונו לסירופ התמרים, שכן בתקופת התנ"ך עדיין לא ידעו להפיק דבש מפרחים.
סירופ אדר (מייפל) לא להתבלבל עם הסירופ בטעם מייפל הנחות והגועלי שמזלפים לנו על הגלידה או הפנקייק, זה הדבר האמיתי.
סירופ מייפל מופק מעץ המייפל, עץ ממשפחת האדריים בעל שרף מתוק במיוחד ממנו מפיקים סירופ סמיך ומתוק.
המייפל נפוץ בארצות הברית ובקנדה שם הוא גם סמל לאומי (עלה האדר מופיע בדגל קנדה).
המייפל מגיע מהאינדיאנים שבאמריקה.
כשהגיעו "הלבנים", הם אימצו את הסירופ הנפלא ולמדו איך להכין אותו.
כיום קנדה, ניו יורק ומדינת ורמונט הפכו את ייצור רוטב המייפל לתעשייה שלמה.
עונת הכנת המייפל מתחילה בסביבות אמצע פברואר ונמשכת כ-4-6 שבועות.
צינוריות ארוכות שבסופן פיה מוחדרות לענפי העץ ובסופן נתלים כלי קיבול גדולים.
את הנוזל שנאגר מעבירים לבית מלאכה שם מרתיחים אותו עד שהמים מתאדים.
זמן האידוי וכמות המים המתאדים ישפיעו על התוצאה הסופית ויקבעו את המוצר הסופי - המרקם, הסמיכות והמתיקות.
סירופ תירס סירופ תירס – סירופ שמיוצר מתירס ומכיל בעיקר גלוקוזה.
המותג הידוע ביותר הוא של חברת "קארו" וניתן לקנות אותו כהה או בהיר.
נהוג להמתיק בעזרתו משקאות קלים, מיצים, גלידה, לחם מחיטה מלאה ועוד.
צורתו הנוזלית שומרת על לחות המזון ומונעת קילקול.
סטיביהסטיביה הוא שיח עשבוני רב שנתי ממשפחת המורכבים, שמוצאו בפרגוואי.
זהו צמח תבלין נטול קלוריות, אשר שימש את תושבי דרום אמריקה כממתיק טבעי במשך מאות שנים.
שני יתרונותיו הבולטים של הצמח הם מתיקותו הגבוהה (פי 200 מסוכר רגיל) והיותו נטול קלוריות וסוכר, מה שמתיר את השימוש בו לחולי סוכרת, שומרי דיאטת קנדידה ודיאטות דלות פחמימות אחרות, בהן יש להימנע מצריכת סוכר לסוגיו.
מלבד זאת הוא מאזן את רמת הסוכר בדם, מסייע בתהליך ההרזיה, ומהווה חלופה לסוכר לכל המבקשים להקפיד על בריאותם.
מולסהמולסה היא תרכיז סמיך וכהה המתקבל במהלך עיבוד קנה הסוכר לסוכר לבן.
בעוד הסוכר הלבן, המזוקק, נותר כמעט ללא ערך תזונתי (מלבד הקלוריות), המולסה עשירה בויטמינים מקבוצה B, במינרלים-בעיקר- סידן, אשלגן, ברזל אך גם כמות גדולה של נתרן.
המולסה מכילה כ - 50% סוכר שלא מתגבש ולכן יכולה לשמש להמתקת עוגות ומאפים, גרנולה ודגני בוקר, למריחה על לחם ובתבשילים למיניהם.
לתת דגנים (malt) לתת דגנים הוא סירופ צמיגי המוכן מהתססה של דגנים שונים (חיטה, שעורה, אורז) ויכול לשמש להמתקת מאפים ותבשילים.
מכיל סידן ורמות גבוהות יחסית של ברזל ויטמיני B.
ליקוריש/שוש קירח- ליקריץ הליקריץ (במבליק בירושלמית) נחשב כאפרודיזיאק (מעורר מינית).
זהו צמח ממריץ ואנטי דלקתי המעודד את התחדשות ריריות הקיבה.
ניתן לאכול אותו גם בצורת סוכריות.
ממתיק זה מתוק פי 100 - 50 מהסוכר הרגיל ומשמש כתחליף סוכר לחולי הסוכרת.
דבשנוזל סמיך, דביק ומתוק שצבעו חום זהבהב, המופק מצוף פרחים על ידי דבורת הדבש .
לדבש מגוון שימושים נרחב: כמקור לתזונה, כמרכיב במשקאות ובמתכונים וגם ברפואה.
הדבש (מוצר הדבורים) מורכב בעיקר מסוכרי פירות: גלוקוז ופרוקטוז וממים.
יש בו גם סוכרים אחרים, חומצות אמינו, חלבונים, ויטמינים ומינרלים.
צבע הדבש וטעמו תלויים במקור סוג הפרח אותו אספו הדבורים.
ככל שצבע הדבש בהיר כך עדין טעמו.
סוג הדבש משתנה בהתאם לאזור ולעונה.
סוגי הדבש המוכרים לנו: דבש מפרחי הדרים, אקליפטוס, פרחי בר, פרחי אבוקדו ועוד.
בנוסף לדבש נוזלי, שזו צורת המכירה הנפוצה ביותר, קיימות בשוק חלות דבש, דבש מיובש, מתובל, ומוצרי דבש כגון פולן ומזון מלכות.
הסוכרים הפחות מעובדים: סוכר ענבים סוכר פירות/ סוכר ענבים- זהו הפרוקטוז המופק מפירות.
הוא מתוק פחות מהסוכר הלבן ולעתים משתמשים בו למאפים.
סוכר חום סוכר חום- זהו סוכר שעבר תהליך אחד פחות בשרשרת העיבוד, מה שהשאיר אותו עם מעט ויטמינים ומינרלים.
מאחר וזהו מוצר מעובד ומופרד הוא אינו מומלץ גם כן, אך הוא הרע במיעוטו.
הוא בא יחד עם הויטמינים הדרושים לעיכולו וכך אינו שודד מהגוף את הויטמינים הללו, או אולי נכון יותר יהיה לומר, שודד פחות.
סוכר חום דמררה סוכר בעל גרגירים זהובים.
מכיל גם הוא קצת יותר ויטמינים ומינרלים מאשר הסוכר הלבן הפשוט.
סוכר קנים סוכר בעל גבישים קטנים ודקיקים.
זהו הסוכר הכי פחות מעובד והכי מומלץ לשימוש (אם כבר).
מכיל יותר ויטמינים ומינרלים, מאחר והוא מוכן מסירופ סוכר קנים.
המידע באדיבות ויקיפדיה, אתר Close2u.
co.
il, וואלה! אוכל ו-MSN