איטליה – ארץ המגף היא בעלת מסורת ייצור היין הארוכה ביותר בעולם – למעלה מ-2,500 שנה.
בנוסף, היא גם מיצרניות היין הגדולה ביותר בעולם.
כרבע מכלל היין בעולם מגיע מכרמי איטליה.
אזורי היין העיקריים באיטליה: אברוצו, אומבריה, ונטו, טוסקנה, לומברדיה, פיימונטה וסיציליה.
אלכוהול – ממרכיביו החשובים של היין.
בעת תסיסת התירוש, האנזימים הנוצרים ע"י השמרים הופכים את הסוכר לאלכוהול ( שמו המדעי אתנול או כוהל אתילי).
ביין יש בין 7% ל-28% אלכוהול אבל קיימת הפרדה ב-16%.
מה שמתחת ל-16% זה יין כפי שאנחנו מכירים.
יין המכיל בין 16% ל-28% נמצא בקטגוריה של יינות מחוזקים, יינות אשר הוסיפו להם אלכוהול גולמי על מנת לחזק אותם – דוגמת פורט או שרי.
אפריטיף – כינוי למשקה אלכוהולי הנלגם לפני הארוחה.
מטרתו היא לפתוח את התיאבון.
אפריטיף קלאסי הוא יבש (לא מתוק).
ארומה – הניחוח של היין.
מקורו מהפרי (מהענב) ומשתנה בהתאם לזן הענבים ולפעמים מקורו בתסיסה ובחומרים הנוצרים בעת תהליך ייצור היין.
בוז'ולה – זהו היין הראשון שהופק מהבציר של אותה שנה.
עשוי מזן גמאיי מאיזור בוז'ולה שבבורגנדי.
יין קל שלא עבר כל יישון.
מתחילים לשתות אותו בארוע הנחגג בכל העולם ביום חמישי השלישי של חודש נובמבר.
ברוט – מונח צרפתי יע על תוויות שמפניה ויינות מבעבעים אחרים.
יין ברוט הוא יין יבש מאוד (יותר מיבש רגיל).
גפן - הצמח שמפירותיו (ענבים) מפיקים יין.
הגפן הוא שיח מטפס שיכול להגיע לגיל מופלג – ישנם גפנים בני עשרות שנים ולעיתים אף למעלה ממאה שנה.
צמח המאים עצמו לתנאי אקלים וקרקע שונים ועל כן ייצור יין מתאפשר באזורים רבים ומגוונים.
דום פריניון - כומר ויינן.
נחשב לאבי השמפניה בשל המצאתו של תהליך ההתססה בבקבוק לייצור שמפניה.
דקנטר - מונח צרפתי לכד מיוחד המאפשר ליין לנשום.
זני ענבים אדומים - קברנה סוביניון, מרלו, סירה (שירז), ברברה, קאריניאן, גאמיי, גרנאש, פינו נואר, סנג'ובזה, זינפנדל .
.
.
זני ענבים לבנים - שרדונה, סוביניון בלאן, ריזלינג, אמרלד ריזלינג, גוורצטרמינר, ויונייה, סמיון, מוסקט, פינו גריג'יו .
.
חומציות - התכונה המעניקה ליין חלק מאופיו וטעמיו.
יין ללא חומציות הוא יין תפל וחסר טעם.
עם זאת, חייב להיות איזון בין חומציותו של היין למתיקותו.
עודף חומציות יוצר יין חמוץ ולא נעים לשתייה.
החומציות ביין משתנה בהתאם לזן הענבים ממנו היין עשוי, הקרקע עליה הענבים גדלו, האקלים שבו הבשילו הענבים ומתוספים שונים שהוספו ליין בתהליך הייצור שלו.
חומץ בן יין – חומץ שיוצר מיין שבא במגע עם אוויר.
כלומר כל יין יהפוך לחומץ אם לא ידאגו למנוע את התחמצנותו ע"י איטום הפקק הסוגר אותו.
  טנין - הטנין מצוי בקליפה ובחרצני הענבים וגם בחביות העץ שבהן מיישנים את היין.
הטנין משמש כחומר השימור הטבעי של היין המונע את התחמצנותו.
יין צעיר יהיה בעל תכולת טנינים גבוהה יותר מיין מיושן.
הטנין נותן תחושת יובש ("עפיצות") בפה, בדומה לתחושה המתקבלת מאכילת פרי לא בשל.
יובש ומתיקות - המושגים יבש וחצי יבש מתייחסים לכמות הסוכר בליטר יין.
היין יבש כאשר תהליך התסיסה הפך את רוב סוכר הענבים אשר ביין לאלכוהול.
יין מוגדר יבש כאשר כמות הסוכר בליטר לא עולה על 2 גרם.
כאשר יש ביין בין 3 ל-15 גרם לליטר הוא מוגדר חצי יבש.
למעלה מכמות זו הוא כבר מוגדר כמתוק.
כרם – הגפנים גדלים בשטח המכונה כרם.
גידול כרמים היה מאז העת העתיקה מענפי החקלאות החשובים ביותר.
כרמים מפורסמים המייצרים יין בעל איכויות מיוחדות יקפידו לציין זאת על התווית ע"י שימוש בשמו של הכרם המיוחד ממנו הגיעו הענבים שמהם מיוצר היין.
כשרות יין – יין כשר נעשה ביקב שהקפיד על הדינים וההלכות המרובות שעוסקות בכשרות של יין.
דוגמאות להלכות כשרות יין – השימוש בענבים מותר רק החל משנת צמיחתו הרביעית של הגפן בכרם, אין לאפשר צמיחה של צמחים אחרים באזור גידול הגפנים (איסור שעטנז), חייבים להקפיד על הלכות שנת שמיטה ונתינת מעשר, כל התוספים שמוסיפים ליין חייבים להיות כשרים גם כן, כל הטיפול ביין חייב להיעשות ע"י יהודים שומרי מצוות .
.
.
מגנום - בקבוק בעל נפח כפול מבקבוק יין סטנדרטי (1500 מ"ל לעומת 750 מ"ל).
נוח – מיד עם שוך המבול והחזרה אל היבשה נטע נוח את הכרם הראשון.
על כן, נוח הוא הכורם הראשון, היינן הראשון וגם השיכור הראשון.
סומלייה – מלצר יין.
מומחה ליין אשר יוכל לבחור עבור הסועד את היין המושלם לליווי ארוחתו, ישגיח על טמפרטורת ההגשה של היין וייתן שירות יין במהלך הארוחה.
עבור מסעדות יוקרה סומלייה טוב הוא בעל ערך כמעט כמו שף מוצלח.
סנגריה – משקה ספרדי פופולארי על בסיס יין.
לרב מכינים אותו עם יין אדום פשוט אשר אותו מדללים במיץ פירות ולתערובת מוסיפים פירות חתוכים (תפוזים, לימונים, תפוחים, אגסים .
.
.
) ותבלינים (ציפורן, קינמון.
.
.
).
עולם ישן - עולם ישן זוהי הגדרה הכוללת בתוכה את ארצות אירופה הקלאסית בעלות מסורת ארוכת שנים לייצור יין ובמיוחד את צרפת, איטליה, גרמניה, ספרד ופורטוגל.
יינות העולם הישן מיוצרים בשיטות מסורתיות (אך באמצעים טכנולוגיים חדישים) תוך יישום הגישה הקלאסית לייצור יין – הקפדה על הקשר בין איכויות הקרקע שעליהם גדלים הגפנים, האקלים, הזנים והטיפול ביין.
בארצות אלו יש חקיקה נרחבת בנושא ייצור יין (המשתנה מאזור לאזור) וישנם אזורים אשר בהם מותר לייצר יין רק מזנים מסוימים ובשיטות ייצור מסוימות.
ישנם אזורים שבהם היינן מוגבל במספר הבקבוקים שמותר לו לייצר מכל דונם.
יינות העולם הישן מאופיינים בטעמים אדמתיים.
השפעת הקרקע על טעמי היין ניכרת.
לא ניתן להשקות כרמים בעולם הישן, השקייתם נעשית אך ורק ע"י גשם.
עולם חדש - עולם חדש זוהי הגדרה הכוללת בתוכה ארצות שתעשיית היין בהם התפתחה במאתיים השנים האחרונות – ארה"ב, דרום אמריקה, אוסטרליה, ניו-זילנד, דרום אפריקה וישראל.
יינות העולם החדש מיוצרים לעיתים קרובות בשיטות חדישות לייצור יין.
אין חקיקה המגבילה את היקבים לגבי שיטות ייצור היין או הזנים.
על יינות העולם החדש ניתן לומר בהכללה שטעמיהם יהיו פירותיים יותר כי היינן רוצה שהפרי יתבטא ביין.
ניתן לרוב לחוש בטעם החביות שבהן יושן היין.
צרפת - הארץ ששמה הוא שם נרדף ליין איכותי.
ברחבי המדינה פועלים כרבע מיליון (!) יקבים מסחריים.
בין גבולותיה נצרכים חמישה מיליארד בקבוקים בשנה.
אזורי יין עיקריים – בורדו, בורגנדי, אלזאס, שמפיין, עמק הרון, עמק הלואר, פרובנס, דרום-מערב ולנגדוק רוסיון.
קיאנטי - היין האיטלקי המפורסם בעולם המיוצר בטוסקנה.
נעשה מתערובת של כמה זני ענבים שהבולט בהם הוא סנג'ובזה.
אחיו הגדול והאיכותי יותר הוא הקיאנטי קלאסיקו המיוצר באזור קטן ותחום בלב טוסקנה – בין פירנצה לסיינה.
קיר - אפריטיף פופולארי המיוצר על בסיס יין לבן (לפי המסורת הצרפתית, מזן אליגוטה) בתוספת קרם דה קסיס (סירופ המיוצר מגרגרי-יער).
כאשר משתמשים בשמפניה במקום יין לבן יכונה המשקה קיר רויאל.
רזרב (או רזרבה) - ציון (חסר משמעות אמיתית) שיקבים משתמשים בו תדירות על תוויות יינותיהם כדי לציין שמדובר ביינות הטובים יותר של היקב.
רק בספרד ציון זה הוא בעל משמעות על פי חוק.
ריוחה – אזור היין המפורסם של צפון ספרד.
נקרא על שם נהר הריו אוחה.
שבלי - כפר קטן במחוז בורגנדי בצרפת.
מקור זן השרדונה בעולם.
יינות הנושאים שם זה עשויים 100% שרדונה.
שמפניה - אנחנו יכולים לקרוא לשמפניה בשמה רק אם היא מיוצרת בשמפיין (חבל יין בצפון-מזרח צרפת) אחרת נקרא לה יין מבעבע או קווה (אם זה מספרד).
את השמפניה מייצרים משלושה זנים: פינו נואר, פינו מנייה (ענבים אדומים) ושרדונה (ענב לבן).
הצבע הוא בקליפות.
אם מפרידים את הקליפות מבשר הפרי בעת התסיסה אזי ניתן להפיק יינות לבנים מענבים אדומים.